אנחנו יניב גוטליב ואבישי אדלר.
מאז 7 באוקטובר אנחנו משרתים יחד במילואים.
בעבודה שלנו אנחנו משלבים עיצוב ובינה מלאכותית,
ומתוך החיבור הזה נולד Memmoz.
עד לא מזמן, יצירת ספר מאויר על חייו של אדם אחד
דרשה חודשים של עבודה, וספר כזה היה מחוץ להישג ידן
של משפחות רבות. היום אפשר ליצור אותו
מתוך הזיכרונות שהמשפחה בוחרת לשתף.
אנחנו רוצים שיותר משפחות שאיבדו אדם אהוב
יוכלו לקבל ספר שמספר על חייו. לצד הכאב, הספר נותן להן
מקום לחזור לרגעים הקטנים — מה הצחיק אותו, מה הוא אהב
ואיך היה עם האנשים הקרובים אליו. האיורים הופכים את הסיפורים
לנגישים גם לילדים ולנכדים, ונותנים להם דרך להכיר אותו קצת יותר.
Memmoz
בתהליך נגיש ורגיש, המשפחה משתפת בקצב שלה
סיפורים ותמונות מחייו. היא מספרת מה אהב לעשות,
מה העסיק אותו, אילו חפצים היו יקרים לו ואיך היה בבית.
היא בוחרת גם אילו סיפורים תרצה לשמור בספר.
בעזרת כלים לעיבוד תמונה, מודלי שפה וניתוח מידע,
אנחנו מארגנים את החומרים, יוצרים את הדמויות
ומאיירים את הסיפורים. את הספר האישי שנוצר
אנחנו מדפיסים ושולחים לבית המשפחה.
התמונה
הדמות בספר
האיור
מתוך התמונות שהמשפחה משתפת אנחנו מאיירים את הדמות,
עם החיוך, המבט והפרטים שהיו אופייניים לו.
לפני הפקת הספר, המשפחה מאשרת
את הדמויות ואת סיכומי הסיפורים.
אפשר לגרור את הקו
הסיפור של שגיא
הספר המודפס
חשוב לנו שהספר ייראה וירגיש טוב גם ביד.
אנחנו מלווים את ההפקה מהאיור והעימוד,
דרך בדיקת הקובץ וההדפסה, ועד שהספר מגיע לבית המשפחה.
איך זה עובד
מתאמים את הפנייה עם העמותה. אם המשפחה בוחרת להצטרף, מסבירים את התהליך ומבקשים את הסכמתה.
המשפחה משתפת זיכרונות בכתב או בהקלטה,
בזמן ובקצב שמתאימים לה.
המשפחה בודקת את סיכומי הסיפורים ואת הדמויות המאוירות ומאשרת אותם לפני ההפקה.
הצוות מכין את התסריט, האיורים והעימוד,
בודק את הקובץ ומעביר אותו לדפוס.
ערב טוב, אורית. רציתי לשאול על שגיא: מה הוא הכי אהב לעשות בימי שישי?
0:42
היה קם ראשון ומכין לכולם שקשוקה. אף אחד לא היה מעז להיכנס לו למטבח 😄
איזה רגע יפה. יש לך אולי תמונה מבוקר כזה?
תודה. אפשר להמשיך מתי שנוח לך 🤍
בעיקר לספר.
נציג אחד מהמשפחה עובד מול עוזר דיגיטלי שלנו,
ומשתף אותו בסיפורים ובתמונות.
כל סיפור שהמשפחה מספרת נשמר אוטומטית כטיוטה,
עם התמונות שצורפו אליו.
הנציג רואה כמה סיפורים כבר נאספו,
מה מחכה לאישור שלו ומה עוד חסר.
גם אנחנו רואים את אותה תמונה, וכך יודעים
מתי לשאול שאלת הבהרה ומתי הספר מוכן לאיור.
איך נראה הספר
הספר של שגיא הוא המחשה. מספר הסיפורים, גודל הספר והשפה ייקבעו בהמשך.
שגיא, בבית שלו.
כמה מילים מהמשפחה.
הדמויות שמופיעות בסיפורים, לצד שמותיהן.
כותרת ואיור של המקום.
הרגעים שהמשפחה סיפרה, בקומיקס.
מקום לתמונות שהמשפחה בוחרת לשלב.
כמה מילים לסיום.
״תודה, שגיא״.
הספר
בכריכה הוא בבית, על הספה, עם הכלב והגיטרה.
בפנים: השקיעה בחוף של אשדוד,
החולצה האדומה מהשוק, הכדורגל עם אורי.
רגעים קטנים מחייו של שגיא,
הדמות הבדויה בספר ההדגמה.
ספר לדוגמה
לוחצים על עמוד כדי לדפדף · לחיצה מחוץ לספר מחזירה לניווט במצגת
חלוקת אחריות
המשפחה מאשרת את מה שהיא מכירה הכי טוב:
את הסיפורים ואת הדמויות.
את כל העבודה הטכנית אנחנו לוקחים עלינו.
ובסוף
להורים זו דרך לשבת עם הילדים
ולספר להם על מי שהוא היה,
גם כשקשה למצוא מילים.
גם לנכדים הספר יכול לתת
דרך להכיר אותו דרך הסיפורים.
הצעה
נבדוק יחד אם נכון להציע את התהליך למשפחה אחת שמעוניינת בו.
אחרי המסירה נשמע ממנה ומהעמותה מה עבד ומה כדאי לשפר.
על מה נדבר היום
שאלות לפגישה
לגעת. להרגיש. לזכור.
יניב גוטליב · אבישי אדלר
